UTC:
עיר הבירה:
שפה רשמית:
אוכלוסיה:
מטבע:
קוד חיוג:
סיומת אינטרנט:
+ 2
ריגה
לטבית
1,900,000
יורו
371+
lv.
יחסי ישראל – לטביה
יחסי ישראל – לטביה כוננו בשנת 1992, לאחר פירוק ברה"מ. היחסים הדיפלומטיים הניבו בהמשך יחסים כלכליים. ישראל ולטביה חתמו בשנת 1994 הסכמי עידוד והגנה על השקעות. כמו כן בשנת 2006 נחתמה האמנה למניעת כפל מס בין לטביה לישראל.
בשנים האחרונות יחסי ישראל – לטביה התהדקו לאור טיפוח הקשר בין המדינות ע"י בכירי ממשל. כך לדוגמה בשנת 2017 אירח נשיא איגוד לשכות המסחר, משלחת עסקים בראשות סגן נשיא לטביה ושר הכלכלה של לטביה. היחסים הדיפלומטיים והכלכליים קיבלו תמיכה נוספת כאשר נשיא לטביה, אגילס לויטס, הגיע לישראל בשנת 2022 לחגיגות 30 השנים לכינון היחסים בין המדינות. במסגרת ביקורו, התקיים סמינר עסקי בהשתתפות 60 חברות בתחומים מגוונים, ביניהם אנרגיה וסביבה מתחדשת, חינוך מחקר ורפואה, תעשיית הכימיה והתרופות ועוד. במסגרת הביקור נחתמו מספר מזכרי שיתוף פעולה בין ישראל ללטביה בתחומי רפואה, חינוך ומחקר. ניתן לקרוא בהרחבה על הנושא בקישור כאן.
פרטי שגרירות לטביה בישראל
כתובת: רחוב ויצמן 2, מגדל אמות, קומה 15 תל אביב.
אתר אינטרנט: http://www.am.gov.lv/en/israel/
כתובת מייל: embassy.israel@mfa.gov.lv
טלפון: 037775800
פרטי שגרירות ישראל בלטביה
כתובת: Sporta St. 11, LV-1013 Riga, Latvia
טלפון: +371 67635512
מייל: info@abudhabi.mfa.gov.il
אתר אינטרנט: https://embassies.gov.il/riga-he/Pages/default.aspx
דואר אלקטרוני: press@rig.mfa.gov.il
פעילות עסקית בלטביה
הפעילות העסקית בין ישראל ללטביה גדלה בתקופה האחרונה בשיעור ניכר. משרדנו ייצג את רשות החדשנות הלטבית בחתימת הסכם שיתוף הפעולה עם רשות החדשנות בישראל (לשעבר אגף המדען הראשי).
לאחר פירוק ברה"מ כלכלת לטביה הייתה תלויה ברובה ברוסיה, אך במהלך שנות ה-90 היא פעלה להתנתק מהתלות הרוסית וחיזקה את הקשרים שלה עם מדינות המערב. שיאו של תהליך זה התרחש כאשר לטביה הצטרפה לאיחוד האירופי בשנת 1998, לארגון הסחר העולמי ולברית נאט"ו בשנת 2004.
לפי ארגון ה- OECD שיעור התמ"ג עתיד לגדול בשיעור של 2.1% השנה (2023) לעומת 2.3% בשנת 2022, זאת לאור אי היציבות האזורית כתוצאה מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה. יחד עם זאת שיעור התמ"ג צפוי לעלות ב2024 ל- 2.3%, למרות האינפלציה במדינה העומדת על 22.2% (אוגוסט 2022), שנגרמה לאור עליית מחירי האנרגיה והמזון. לקריאה נוספת בנושא באתר ה-OECD, לחץ כאן.
לפי האיחוד האירופאי התוצר המקומי הגולמי בלטביה בשנת 2022 עלה ב-1.8%, וצפוי לעלות בשנת 2023 ב-0.1%, וב-2024 ב-2.7%. דירוג האשראי של המדינה עומד ביציבות על קטגורית ""A החל מ2015.
מרבית המסחר בלטביה מתנהל עם מדינות האיחוד האירופי ועומד על 72%. לטביה מייצאת מוצרי חקלאות ומזון, (בעיקר מוצרי דגנים), עץ ומוצריו, מכונות ומתכות למיניהן. היצוא נעשה בעיקר לליטא, גרמניה, פולין, אסטוניה ורוסיה. לטביה מייבאת בעיקר מיכון וציוד, מוצרי מזון, רכבים ודלקים.
בהיותה מדינה קטנה, לטביה מכירה בחשיבות השקעות זרות. שירותי טלקומוניקציה מודרניים ואפשרויות נדל"ן מעניקות למשקיעים סביבה נוחה ובטוחה להשקעה. כמו כן לטביה אימצה חוקים ותקנות אירופאיות אשר מעניקים למשקיעים ביטחון ושירות ברמה הגבוהה ביותר. כמדינה חברה באיחוד האירופי, לטביה פועלת תחת החקיקה הכלל אירופית לעידוד השקעות. מלבד זאת היא מיישמת מספר תוכניות תמיכה במשקיעים ע"י תיעול קרנות האיחוד האירופי למטרה זו.
פעילות עסקית בלטביה לאור משבר הקורונה
למרות משבר הקורונה, הפעילות העסקית בלטביה לא נפגעה משמעותית, זאת לאור מדיניות פיסקלית ומתן תמיכה בחברות ומקומות עבודה. לטביה הצליחה להסתגל במהירות יחסית לשינויים ולאי הוודאות שהביאה עמה המגפה. שיעור התמ"ג ירד ברבעון השני של 2020 ב8.9% לעומת ירידה ממוצעת של 13.9% באיחוד האירופי. בשנת 2021 הכלכלה החלה להתאושש עם
הסרת מגבלות הקורונה והתמ"ג היה גבוה ב10.8% מאשר ב2020. ברבעון השלישי של 2021 שיעור התמ"ג עלה ב5.1%.
נוסף על כך לטביה קיבלה תמיכה כלכלית מהאיחוד האירופי להתמודדות עם נזקי הקורונה. מידע נוסף בנושא ניתן לקרוא באתר האיחוד האירופי, כאן.
בין ישראל ולטביה נחתמו מספר הסכמים:
- הסכם שיתוף פעולה בתחומי החדשנות הטכנולוגית.
- הסכם עידוד והגנה על השקעות.
- אמנה למניעת כפל מס.
- שיתוף פעולה בתחומי החינוך, התרבות והמדע (לקריאת האמנה בעברית, לחצו כאן.)
- הסכם להובלה אווירית (לקריאת האמנה בעברית, לחצו כאן.)
הסכם שיתוף פעולה בתחומי החדשנות הטכנולוגית
הסכם הסכם לשיתוף פעולה בהשקעות בטכנולוגיה נחתם בין ישראל ללטביה.
בתאריך 21.6.2023 התקיים טקס החתימה על הסכם לשיתוף פעולה בין רשות החדשנות בישראל (לשעבר המדען הראשי) לבין רשות החדשנות בלטביה (סוכנות ההשקעות והפיתוח הלטבית). על ההסכם חתמו מצד ישראל ד"ר עמי אפלבאום, יו"ר הרשות לחדשנות ומצד לטביה קספארס רוז'קלנס, מנכ"ל סוכנות ההשקעות בלטביה.
אירינה רובינצ'ק, הנספחת הכלכלית של שגרירות לטביה בישראל סייעה רבות לקדם את החתימה על ההסכם יחד עם גורמים נוספים מרשות החדשנות בארץ. משרד נמרוד ירון ושות' ייעץ לשגירות לטביה בעניין ההסכם, ומייעץ בקשר לסוגיות הקשורות במסים ושיתופי פעולה נוספים בין המדינות. רו"ח נמרוד ירון גם הוזמן לטקס החתימה כאורח כבוד של שגרירות לטביה.
מטרת הסכם שיתוף הפעולה הוא לייצר פרויקטים משותפים וחדשניים בעיקר בתחומי הטכנולוגיה. במסגרת שיתוף הפעולה שתי המדינות יסייעו במימון הפרוייקטים המשותפים.
קספרס רוז'קאלנס דיבר על כך שישראל היא ה"סטארט אפ ניישן" ושיש הרבה מה ללמוד מהחדשנות הישראלית והדגיש שלטביה יכולה להוות עבור ישראל גישה לשוק האירופי ותשתית מצויינת למחקר. עוד הדגיש רוז'קלנס שהציפיה היא ששיתוף הפעולה בין המדינות יסייע ליצירת סינרגיה שתהיה טובה לחברות ישאליות ולטביות.
ד"ר עמי אפלבאום יו"ר הרשות לחדשנות אמר ששיתוף של טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם תעשייה מסורתית יכול לסייע לצמיחה משמעותית ושהוא נרגש מההזדמנויות שהסכם זה פותח בפני שתי המדינות.
חתימת ההסכם הייתה במסגרת משלחת מלטביה אשר כללה בין היתר גם את נציגת החדשנות של הבנק המרכזי של לטביה, מארינה קראסובסקה, נציג החדשנות של עיריית ריגה ואורחים נוספים.
הסכם עידוד והגנה על השקעות
הסכם העידוד והגנה על השקעות בין ישראל ולטביה נחתם בפברואר 1994 ונכנס לתוקף הסכם במאי 1995. מטרת ההסכם להעניק הגנה על פעילות של משקיעים מפני סיכונים שאינם מסחריים ועידוד השקעות בין המדינות.
לקריאת ההסכם בשפה האנגלית לחצו כאן.
אמנה למניעת כפל מס בין ישראל ללטביה
אמנה למניעת כפל מס היא הסכם דו צדדי, אשר במסגרתו קובעות שתי מדינות את כללי המיסוי שיחולו על הכנסות ועל נכסים שיש להם זיקה לשתי המדינות. בנוסף, כוללות האמנות עקרונות לחילופי מידע בנושאי מס בין המדינות. כדי לקרוא עוד על אמנות מס בישראל, לחצו כאן.
האמנה למניעת כפל המס בין ישראל ולטביה נחתמה בפברואר 2006, ונכנסה לתוקף ב1 בינואר 2007.
האמנה מבוססת על מודל ה-OECD כמו מרבית האמנות המס של מדינת ישראל. שיעור ניכוי המסר במקור במדינה ממנה מבוצע התשלום יעמוד על 5% מהתמלוגים, 5% מתשלומי הריבית לבנקים ו-10% מתשלומי הריבית האחרים. כמו כן 5% או 15% מתשלומי הדיבידנד.
השיעור המופחת (5%) יתקיים כאשר החברה המקבלת מחזיקה 10% ויותר מהון החברה החילקה את הדיבידנד. נוסף לכך, ישראל תהיה רשאית לנכות במקור 10% אם הדיבידנד מחולק מרווחי החברה הפטורים ממס או חויבו במס נמוך ממס החברות הרגיל בישראל.
יש לזכור שבגלל השפעות של אמנות מוטילטרליות כמו ה-MLI, חלק מהסעיפים באמנת המס אינם בתוקף.
תחולת ה-MLI
ה-MLI הוא מנגנון אוטומטי לתיקון אמנות מס בילטרליות, שיחול רק כאשר שתי המדינות יחתמו על האמנה המולטילטרלית ויאשרו את החלתה בדין הפנימי שלהן. גם ישראל וגם לטביה חתמו על האמנה המולטילטרלית (MLI) בשנת 2017. ישראל אשררה את האמנה בספטמבר 2018, ולטביה אשררה אותה באוקטובר 2019, וביצעה מספר תיקונים באפריל 2021.
רשימת הסעיפים באמנת ה-MLI שיחולו עקב אשרור ההסכם ע"י ישראל ולטביה וישפיעו על האמנה הבילטראלית:
- סעיף 7 – מניעת ניצול לרעה של האמנה.
לקריאת האמנה בעברית ניתן ללחוץ כאן.
תושבות לצורכי מס
תושבות של יחיד או חברה
- אזרח ישראלי ייחשב לתושב לטביה אם יש ברשותו בית קבע בלטביה. במידה ויש לו בית קבע בישראל ובלטביה הוא ייחשב תושב המדינה בה יש לו קשר כלכלי חזק יותר.
- אם אין ברשותו בית קבע הוא ייחשב תושב המדינה בה הוא מתגורר.
- אם הוא מתגורר בישראל ובלטביה לסירוגין, הוא ייחשב תושב המדינה בה הוא אזרח.
- אם הוא אזרח של שתי המדינות, אדם ייחשב תושב לטביה בהסכמה הדדית בין המדינות.
משטר המס של לטביה
בלטביה חלים מספר סוגי מיסים, להלן מספר דוגמאות:
מס הכנסה ליחיד:
מס ההכנה עבור משכורת של עד 20,004 יורו עומד על 20%.
במשכורת מעל 20,004 ועד 78,100 יורו מס ההכנסה עומד על 23%.
בהכנסה מעל 78,100 יורו מס ההכנסה עומד על 31%.
מס הכנסה לחברות וסניפים:
מס זה עומד על 20%.
מע"מ: 21%.
אולם יש מספר מקרים בהם המע"מ בשיעור של 12%:
- מוצרי מזון לתינוקות.
- מוצרי פארם.
- ספרים, עיתונים וכתבי עת.
- לינה בבתי מלון.
- הסקה אזורית.
כמו כן המע"מ על ירקות ופירות עומד על 5%.
מס רווח הון: 20%
ניכוי מס במקור
שיעור המס בדין הפנימי בליטה | שיעור המס בדין הפנימי בישראל | ניכוי מס במקור בהתאם לאמנה | |
מס הכנסה אישי (מדרגות מס) | 20%, 23%, 31% | 0%-50% | |
מס הכנסה תאגידי | 20% | 23% |
|
שיעור מס רווחי הון ליחידים | 20% | 25%-30% (בתוספת מס הכנסה חריג לבעלי הכנסות גבוהות ב-3%) |
|
מס סניפים | 20% | 23% |
|
ניכוי מס במקור (תושב חוץ) דיבידנדים | 20% | 25% או 30% |
5%, 10%, 15%
|
תמלוגים | 20% | 23%-40% | 5% |
מע"מ | 20% | 17% | |
מס ירושה | אין | אין |
ירושה/מס עיזבון בלטביה
בלטביה אין מס ירושה, אולם מתנות יכולות להיחשב כהכנסה ועל כן תהיינה מחויבות בתשלום מס הכנסה .
מתנות מאנשים פרטיים כפופות לשיעור פרוגרסיבי של מס הכנסה אחרי החלת פטור בסך 1,425 יורו על שווי המתנה, אך מתנות קטנות (עד 15 יורו כולל מע"מ) פטורות ממס הכנסה. מתנות בין בני זוג וקרובי משפחה עד דרגה שלישית פטורות לחלוטין ממס.
רילוקיישן
בלטביה קהילה יהודית קטנה המונה כמה אלפי יהודים, המעבר אליה לא נתפס כצעד פופולארי כמו למדינות אירופאיות אחרות. יחד עם זאת, מרבית הישראלים המבצעים רילוקיישן ללטביה מזהים את הפוטנציאל הטמון בה. מדובר בעיקר ביזמים בעלי ידע בתעשייה, חקלאות, נדל"ן והייטק המשקיעים במדינה. ניתן לשהות בלטביה לאורך 90 יום ללא צורך באשרת כניסה, אולם במידה של שהות ארוכה יותר או במקרה של מעבר, יש צורך באישור שהייה המונפק בלשכת האוכלוסין וההגירה.
רילוקיישן ללטביה מערב מספר שינויים והתאמות כגון אשרות עבודה, ניתוק תושבות, והיבטי מיסוי שונים. צרו איתנו קשר, ונשמח לתאם עמכם פגישת היכרות, זאת כדי להבטיח מעבר נעים וקל ככל שניתן.
מידע נוסף על רילוקיישן ניתן למצוא בעמוד הרילוקיישן באתרנו.
מיסוי מקרקעין בלטביה
בלטביה כל בעל נכס מחויב לשלם מס בשיעור של 1.5% מהערך הקדסטרלי (הערכת שווי הניתנת למקרקעין ע"פ פרמטרים שונים הנקבעים ע"י העירייה כגון מיקום, שווי השוק, חומר הבנייה וכד') , נכס שאינו למגורים – קרקע ומבנה.
עבור מבנה מגורים, שיעור המס משתנה בהתאם לערך הקדסטרלי:
- ערך של עד 56,915 יורו, שיעור מס של 0.2%.
- ערך בין 56,915 עד 106,715 יורו, שיעור מס של 0.4%.
- ערך של יותר מ106,715 יורו שיעור מס של 0.6%.
שיקולי המיסוי על עסקאות נדל"ן שיש לקחת בחשבון טרם ביצוע עסקאות הם מורכבים, וישנה חשיבות להבנת החוקים, האמנות והמידע בנושא. משרדנו מציע שירותי ייעוץ בתחום , צרו איתנו קשר.
פעילות עסקית בין ישראל ללטביה
ע"פ הOECD היקף הסחר בין ישראל ללטביה בשנת 2020 עמד על כ- 96.2 מיליון דולר. ישראל יצאה ללטביה סחורות בשיעור של כ-14.9 מיליון דולר, בעוד שהיא מייבאת סחורות בשיעור של 81.3 מיליון דולר.
היצוא המרכזי של ישראל ללטביה הוא מוצרי אלקטרוניקה, מכונות, וכימיקלים. היבוא המרכזי מלטביה לישראל הוא עץ ומוצריו, מתכות, ומוצרי מזון.
היקף הסחר בין ישראל ללטביה צנוע אך יש לו פוטנציאל לגדול בשנים הקרובות לאור שיתופי פעולה טכנולוגיים כלכליים בתחומי החדשנות והחקלאות. שתי המדינות חתמו לאחרונה על תוכניות לשיתופי פעולה כלכליים במסגרת משלחות דיפלומטיות-כלכליות, אשר משרדנו ייצג את הצד הלטבי בחתימה.
העברת כספים מישראל ללטביה
בהתאם לסעיף 170(א) לפקודת מס הכנסה, כל העברת תשלומים מישראלי לאדם שאינו תושב ישראל, חייבת בניכוי מס במקור של 25%. פקיד השומה רשאי תחת תנאים מסוימים, להתיר את העברת הכספים בהקטנת הניכוי במקור או ביטול הניכוי במקור. משרדנו מטפל מול רשות המסים בנושאי ניכוי במקור.
כלאור העבודה שיש בין שתי המדינות אמנה למניעת כפל מס, יש אפשרות להגיש טופס הצהרה (טופס מס' 2513/2 – הצהרה בדבר תשלום לתושב חוץ הפטור מניכוי ממס במקור), ותוך עמידה בתנאים מסוימים, תהיה אפשרות להעביר את התשלום ללא ניכוי מס במקור וללא אישור רשות המיסים.
במתן יעוץ לעניין העברת כסף לחו"ל, בנוסף לסוגיית ניכוי מס במקור, משרדנו מטפל בדרישות הבנקים הזרים, כגון אישור של רואה חשבון לעניין תשלום מיסים ובוחן פעולות נוספות הנדרשות לאור התקן האחיד של CRS בין המדינות – חילופי מידע אוטומטיים בין מדינות שמבוצעים תחילה באמצעות הבנקים ולאחר מכן בין רשויות המיסים של כל שתי מדינות.
יש חשיבות לייעוץ בטרם העברת הכספים. צרו איתנו קשר.
תמריצי השקעות בלטביה
הסוכנות להשקעה ופיתוח בלטביה (The Investment and Development Agency of Latvia- LIAA) הכפופה למשרד הכלכלה נוסדה כדי לקדם עסקים, לעודד השקעות חוץ ויזמות בשווקים מקומיים וזרים. הסוכנות בעלת ניסיון של מעלה מ-27 שנים, היא תומכת בחברות לטביות וחברות בינלאומיות המעוניינות ליצור שיתופי פעולה עם המדינה. היא מציעה ליווי ותמיכה לאורך ההשקעה בלטביה, מההכנה והייזום ועד למעקב שוטף. משרדנו ייצג את הרשות לחדשנות הלטבית בחתימה על הסכם שיתוף הפעולה בין ישראל ללטביה בתחומי החדשנות הטכנולוגית.
פירוט נוסף אודות התמיכה שמציעה ממשלת לטביה עבור יזמים ומשקיעים ניתן לקרוא כאן.
משרדנו מציע תמיכה, ייעוץ וליווי לאורך תהליך ההשקעה. צרו איתנו קשר, ונשמח לתאם עמכם פגישת היכרות.
עם יו"ר הרשות לחדשנות הלטבית לאחר החתימה על הסכם שיתוף הפעולה עם הרשות לחדשנות בישראל בסיוע משרדנו
התייחסות לטביה לעסקאות במטבעות וירטואליים:
בתאריך 24.1.2024 פרסם מנהל הכנסות המדינה הלטבי קובץ הנחיות יישום תקנות מס וחשבונאות על עסקאות עם מטבע וירטואלי. בקובץ, ממשלת לטביה חזרה על העמדה הרשמית אשר קובעת שמטבעות קריפטו הם לא מטבע ולא הילך חוקי וניתחה את הנושא. הקובץ כולל את דעתה של ממשלת לטביה על המעמד המשפטי ועל הסיכונים הכלולים בשימוש במטבעות וירטואליים.
יש לציין הקובץ מפרט באופן כללי את העמדה האירופאית (אשר זהה לעמדה הישראלית במועד פרסום הקובץ). העניין די מפתיע מכיוון שהקובץ יצא לאחר שהיו איתותים מלטביה לגבי התייחסות מקלה יותר לעניין מטבעות וירטואליים, בהתחשב בגישה המקלה של אסטוניה השכנה. ההערכה שלנו היא שהמטרה של הקובץ היא לקבע עמדה לגבי התייחסות רשמית (אשר תחול אחורה) לקראת פרסום הקלות בתחום.
הנהלת חשבונות במטבעות וירטואליים:
הקובץ קובע, שהנהלת החשבונות חייבת לכלול עסקאות שנעשו במטבעות וירטואליים כאשר הן מומרות ליורו וכלולות בספרי החברה. במאזני החברה, צריך לבצע שערוך לשווי המטבעות הוירטואליים כך שירשמו בשווי שוק או עלות – כנמוך מביניהם (למעשה – ככל נכס אחר).
מיסוי עסקאות במטבע וירטואלי:
היום בו הנישום מקבל כסף או שווה כסף נחשב ליום קבלת ההכנסה ממכירת מטבע וירטואלי. גם בהחלפה עם מטבע וירטואלי אחר. הכנסה ממכירת מטבע וירטואלי ליחיד (אדם טבעי) חייבת במס רווח הון בשיעור של 20%. הדיווח עליה צריך להיות בהתאם לכללים הרגילים – אם ההכנסה עלתה מעל 1,000 יורו לרבעון – ב-15 לחודש העוקב עבור הרבעון. אם מתחת ל-1,000 יורו – פעם בשנה.
עבור תושבי חוץ (מחוץ ללטביה) יש חובת דיווח עד ל-15 בחודש שלאחר חודש הפקת ההכנסה. ייצור מטבעות וירטואליים נחשב כהכנסה עסקית.
מע"מ בעסקאות של מטבעות וירטואליים:
בחוק אין התייחסות, יש להתייחס לפסיקה בנושא. הפסיקה קובעת שעסקה של רכישה ומכירה של מטבעות וירטואליים היא עסקה פטורה ממע"מ, משכך – אין גם חובה להרשם בפנקס משלמי המע"מ של ה-SRS עבור אדם שכל עיסוקו הוא רגישה ומכירה של מטבעות וירטואליים.
הקובץ גם מפרט פסיקה בתחום, ודוגמאות ליישום ההנחיות האמורות על מקרים ספציפיים.
לצפייה בקובץ לחץ כאן
מדינות שיש ללטביה איתן אמנה למניעת כפל מס (DTA):
אלבניה | אסטוניה | קוריאה | פורטוגל | איחוד אמירויות |
ארמניה | פינלנד | כווית | קטר | בריטניה |
אוסטריה | צרפת | קירגיסטן | רומניה | אוזבקיסטן |
אזרבייג'ן | גאורגיה | ליטואניה | רוסיה | ארה"ב |
בלארוס | יוון | לוקסמבורג | סרביה | וייטנאם |
בלגיה | הונג קונג (סין) | מלטה | סינגפור |
|
בולגריה | הונגריה | מקסיקו | סלובקיה |
|
קנדה | איסלנד | מולדובה | ספרד |
|
סין | הודו | מונטנגרו | שוודיה |
|
קרואטיה | אירלנד | מרוקו | טג'יקיסטן |
|
קפריסין | ישראל | הולנד | תורכיה |
|
צ'כיה | איטליה | נורבגיה | טורקמניסטן |
|
דנמרק | קזחסטן | פולין | אוקראינה |
|
